הרבה מכם שואלים את עצמכם: איך הצלמים מצליחים להוציא תמונות עם הטשטוש מאחורה איך הם מגיעים לזה. והאם אנחנו במצלמה הביתית נוכל גם להוציא כאלה תמונות.

התשובה היא שבהחלט כן – כל בעל מצלמה ביתית שהיא ניתן ליצור בו את הבוקה.

במאמר קצר זה נשתדל להסביר לכם/ן ממה מורכבת ה'בוקה' או בשמה המקורי – 'bokeh'. ואיך יוצרים אותה.
כדי להסביר זאת נצטרך לצלול לשני מושגים בסיסים בצילום. שנסביר אותם מיד.

האחד נקרא – צמצם. השני נקרא – אורך מוקד.
ששניהם תורמים ליצירת הבוקה.

IMG_8725 (1).JPG

מהו צמצם?

הצמצם הוא כמין טבעת הנמצאת בחלק האחורי של העדשה. עשויה מ'עלים' – שתפקידה האחד הוא להכניס כמות אור או להפחית כמות אור שיכנס אל החיישן. כמה שהטבעת פתוחה כך נכנס אור. ולהיפך- פחות אור. 

התפקיד הנוסף של הצמצם איך לא – כמו שחשבתם, הוא אחראי ליצירת הטשטוש מאחורי הנושא [המצולם] ככל שנפתח אותו ככה תיווצר לה הטשטוש היפה מאחורה.

מהו אורך מוקד?

אורך מוקד הוא כמות הפרטים שניתן להכניס לתמונה.
ככל שהMM [מלימיטר] מסומנים נמוך יותר, כך הטווח יהיה רחב יותר. כלומר- יכנסו לתמונה יותר פרטים משטח המקום בו אנו מצלמים. ככל שהמספרים גבוהים יותר, הטווח יהיה צר יותר. כלומר- המצלמה תתקרב כביכול לעצמים מחלקי השטח בו אנו מצלמים. כל מי שמחזיק כל מצלמה קומפקטית שהיא כיום ניתן לבצע 'זום' שפירושו אורך מוקד ארוך יותר.